<h1>ראבי"ה סימן תתי"ד</h1>
<h2>דף ו:</h2>
וצדין את האישות ואת העכבר משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו, ובגמרא מפרש מאי כדרכו ומאי שלא כדרכו.
<h2>דף ז.</h2>
ומקרין את הפירצה במועד. כיצד מקרין אמר רב יוסף בהוצא ודפנא. במתניתא תנא צר בצרור ואינו טח בטיט אמר רב חסדא לא שנו אלא כותל גינה אבל כותל חצר בונה כדרכו. ואם כותלו גוחה לרשות הרבים סותר ובונה שאם לא כן ממנע ולא סתיר. ובירושלמי [פ"א ה"ד] גרסינן רבי חנניה בשם רבי יוחנן התירו סופו משום תחילתו שאם אומר את לו שלא יבנה אף הוא אינו סותר ונמצא בא לידי סכנה. ואף על גב דלא חשיב לה במסכת ביצה [י"א ע"ב] בהדי שלשה דברים שהתירו סופן משום תחילתן (התם) משום דלא קחשיב [התם] אלא הנך דשייכי ביום טוב, [והכא] בחולו של מועד. ותניא בתוספתא [פ"א ה"ד] חומת העיר שנפרצה גודרין אותה היתה סמוכה לספר סותר ובונה כדרכו. מפני שנשמרים בחצרותיהן ובבתיהן לא התירו להקל כולי האי בחומת העיר.
